סיבות פסיכולוגיות לתשוקה להתרגשות
מבוא
התרגשות היא שילוב של משיכה לסיכון, ציפייה לתגמול ותמריצים חברתיים. הבנת הסיבות הפסיכולוגיות לרצון להתרגשות עוזרת לממש את המניעים שלך, לזהות אותות אזעקה ולבחור אסטרטגיות לנטישת המשחק.
1. בסיס נוירוביולוגי: מערכת גמול
דופמין ומחכה לניצחון
- למראה סמל משחק או צליל של ספין, דופמין משתחרר במוח. הוא אחראי לא כל כך על הניצחון עצמו אלא על ההמתנה לו.
חידוש משתנה
- נצחונות בלתי סדירים ובלתי צפויים (חריצים, משחקי ”התרסקות”) מפעילים את מערכת הדופמין זה דומה לאפקט ”חיזוק מקרי” קלאסי בביהביוריזם.
2. הטיות קוגניטיביות
1. אשליה של שליטה
- אמונה שתוכל להשפיע על אירועים אקראיים (בחירת רגע ”טוב” או מהירות לחיצה).
2. תפיסה מוטעית של הסתברויות
- להגזים בסיכוי לנצח (”כל עשירית פעם אחת”) ולהמעיט בסיכויים להפסיד.
3. זיכרון סלקטיבי
- אתה זוכר ניצחונות גדולים ולשכוח הפסדים קטנים רבים, מה שמחזק את הרצון לשחק שוב.
3. גורמים חברתיים ותרבותיים
מודל לחיקוי ונורמות חברתיות
- פרסום, סרטים וחברים יוצרים סביבה שבה המשחק נראה כמו פעילות פנאי נפוצה.
הצורך בקשר חברתי
- הימורים ספורטיביים משותפים או דיון עם חברים נותנים תחושה של שייכות.
מצב והכרה
- השחקן ”החכם” שחזה את התוצאה זוכה לשבחים; זה מגביר את המוטיבציה.
4. ויסות רגשי
1. הימנעות מאי נוחות
-התרגשות נתפסת כדרך להקל על המתח, להסיח את הדעת מבעיות ולחוות גל של רגשות.
2. מחפש ריגושים
-אנשים עם צורך גבוה יותר לגירוי (מחפשי תחושות גבוהות) הופכים לעתים קרובות יותר לסיכון למען התרוממות רגשית.
3. פיצוי על מצבים שליליים
- דיכאון, חרדה ושיעמום מגבירים את התשוקה למשחק כסוג של גירוי ”מרפא”.
5. אישיות וגורמים גנטיים
תכונות
-אימפולסיביות, רמה נמוכה של שליטה עצמית, סובלנות בסיכון גבוה.
הערכה עצמית וצורך בהישגים
- שחקנים עם שביעות רצון נמוכה מהצלחה אמיתית מחפשים ”ניצחונות מהירים” בסביבה וירטואלית.
נטייה גנטית
-לימודי תאומים מצביעים על מרכיב תורשתי של התמכרות והתנהגות ממכרת.
6. אינטראקציה של גורמים ופיתוח תלות
הסלמת סיכונים
- ראשית, המשחק כבידור, לאחר מכן העלייה בהימורים ובתדירות, מנסה ”לחזור” בעת הפסד.
מעגל קסמים של תגבורת
- ניצחונות מחזקים את המשחק, הפסדים מחזקים את הרצון להחזיר את האבודים, מה שמוביל לעיוות קוגניטיבי מוגבר.
מסקנה
התשוקה להתרגשות נוצרת על ידי אריגה מורכבת של גורמים נוירוביולוגיים, קוגניטיביים, חברתיים, רגשיים ואישיים. מודעות למנגנונים אלה היא הצעד הראשון לקראת שליטה בהתנהגות שלך ובניית תוכנית יעילה לנטוש את המשחק.
התרגשות היא שילוב של משיכה לסיכון, ציפייה לתגמול ותמריצים חברתיים. הבנת הסיבות הפסיכולוגיות לרצון להתרגשות עוזרת לממש את המניעים שלך, לזהות אותות אזעקה ולבחור אסטרטגיות לנטישת המשחק.
1. בסיס נוירוביולוגי: מערכת גמול
דופמין ומחכה לניצחון
- למראה סמל משחק או צליל של ספין, דופמין משתחרר במוח. הוא אחראי לא כל כך על הניצחון עצמו אלא על ההמתנה לו.
חידוש משתנה
- נצחונות בלתי סדירים ובלתי צפויים (חריצים, משחקי ”התרסקות”) מפעילים את מערכת הדופמין זה דומה לאפקט ”חיזוק מקרי” קלאסי בביהביוריזם.
2. הטיות קוגניטיביות
1. אשליה של שליטה
- אמונה שתוכל להשפיע על אירועים אקראיים (בחירת רגע ”טוב” או מהירות לחיצה).
2. תפיסה מוטעית של הסתברויות
- להגזים בסיכוי לנצח (”כל עשירית פעם אחת”) ולהמעיט בסיכויים להפסיד.
3. זיכרון סלקטיבי
- אתה זוכר ניצחונות גדולים ולשכוח הפסדים קטנים רבים, מה שמחזק את הרצון לשחק שוב.
3. גורמים חברתיים ותרבותיים
מודל לחיקוי ונורמות חברתיות
- פרסום, סרטים וחברים יוצרים סביבה שבה המשחק נראה כמו פעילות פנאי נפוצה.
הצורך בקשר חברתי
- הימורים ספורטיביים משותפים או דיון עם חברים נותנים תחושה של שייכות.
מצב והכרה
- השחקן ”החכם” שחזה את התוצאה זוכה לשבחים; זה מגביר את המוטיבציה.
4. ויסות רגשי
1. הימנעות מאי נוחות
-התרגשות נתפסת כדרך להקל על המתח, להסיח את הדעת מבעיות ולחוות גל של רגשות.
2. מחפש ריגושים
-אנשים עם צורך גבוה יותר לגירוי (מחפשי תחושות גבוהות) הופכים לעתים קרובות יותר לסיכון למען התרוממות רגשית.
3. פיצוי על מצבים שליליים
- דיכאון, חרדה ושיעמום מגבירים את התשוקה למשחק כסוג של גירוי ”מרפא”.
5. אישיות וגורמים גנטיים
תכונות
-אימפולסיביות, רמה נמוכה של שליטה עצמית, סובלנות בסיכון גבוה.
הערכה עצמית וצורך בהישגים
- שחקנים עם שביעות רצון נמוכה מהצלחה אמיתית מחפשים ”ניצחונות מהירים” בסביבה וירטואלית.
נטייה גנטית
-לימודי תאומים מצביעים על מרכיב תורשתי של התמכרות והתנהגות ממכרת.
6. אינטראקציה של גורמים ופיתוח תלות
הסלמת סיכונים
- ראשית, המשחק כבידור, לאחר מכן העלייה בהימורים ובתדירות, מנסה ”לחזור” בעת הפסד.
מעגל קסמים של תגבורת
- ניצחונות מחזקים את המשחק, הפסדים מחזקים את הרצון להחזיר את האבודים, מה שמוביל לעיוות קוגניטיבי מוגבר.
מסקנה
התשוקה להתרגשות נוצרת על ידי אריגה מורכבת של גורמים נוירוביולוגיים, קוגניטיביים, חברתיים, רגשיים ואישיים. מודעות למנגנונים אלה היא הצעד הראשון לקראת שליטה בהתנהגות שלך ובניית תוכנית יעילה לנטוש את המשחק.
